פסטיבל פורים באתר של תמר

02 בפברואר 2010 מאת תמר עילם גינדין

 פסטיבל פורים באתר שלי בעיצומו, עם פוסטים וקטעי וידאו בנושא מגילת אסתר.

קישורים ישירים לקטעי וידאו:

שיחה עם דב אלבוים בנושא מגילת אסתר - חלק א (2009)

שיחה עם דב אלבוים בנושא מגילת אסתר - חלק ב

שיחה עם דב אלבוים בנושא מגילת אסתר - חלק ג

שיחה עם ירון לונדון בנושא מגילת אסתר - משנת 2005

בקרוב בוימאו - הרצאה מלאה בנושא מגילת אסתר - היה או לא היה? (2009, קהל אינטליגנטי במיוחד. זה לא תמיד ברמה הזאת)

קישורי טקסט:

מגילת אסתר - הזווית האיראנית (התפרסם לראשונה בגיליון פורים 2007 של “במחנה̶ ;)

מגילת אסתר - היה או לא היה? חלק א ובו יסופר שאחשורוש הוא שם של מלך אמיתי.

מגילת אסתר - היה או לא היה? חלק ב’ ובו יסופר ששושן הבירה היא מקום אמיתי

מגילת אסתר - היה או לא היה? חלק ג’ ובו יסופר על האותנטיות בתיאור המשתה

מגילת אסתר - היה או לא היה?  חלק ד’ ובו יסופר שאחשורוש לא היה כזה טיפש

מגילת אסתר - היה או לא היה?  חלקים ה-ט יתפרסמו במהלך חודש פברואר.

השלמות לשיחה עם דב אלבוים - מגילת אסתר ומעמד האישה

 והאחשדרפנים - המילה הארוכה ביותר בתנ”ך - מתוך מגילת אסתר, כמובן

כל קטעי הוידאו והטקסט מרוכזים גם בדף ההרצאה - מגילת אסתר - היה או לא היה?

מבוא לתרבות איראן הקדומה (6)

06 באוקטובר 2009 מאת תמר עילם גינדין

מתוך המבוא לסדרה “תרבות איראן הקדומה” ששודרה באוניברסיטה המשודרת בסמסטר אביב 2009.

חלק א חלק ב חלק ג חלק ד חלק ה
בין הפרסית האמצעית לפרסית החדשה יש תקופת חפיפה. הפרסית האמצעית מתועדת עד המאה העשירית לערך, בסוף הדרך כבר יש לה מאפיינים של פרסית חדשה. פרסית חדשה מתועדת החל מהמאה השמינית, והנה הנקודה לגאווה לאומית – הטקסטים הקדומים ביותר בפרסית חדשה הם באותיות עבריות ונכתבו על ידי יהודים!
מדובר בכתובות סלע במדבר באפגאנסתאן, שכתבו כנראה סוחרים לפני מותם. טקסט קדום נוסף הוא מכתב של סוחר שנמצא בחורבות מקדש בודהיסטי בסין, כתוב פרסית באותיות עבריות. עד לפני כשנתיים תיארכו את המכתב למאה השמינית על סמך בדיקות פחמן. לפני מספר שנים הגיע לספרייה אוניברסיטאית בבייג’ינג סיני חביב ששאל אם מעניין אותם פתק שעובר אצלו במשפחה. חוקר צעיר בשם ז’אנג ז’אן חקר את “הפתק” וגילה שמדובר במכתב המשך באותו כתב, המזכיר את שמות אותן הדמויות, ומתאר אירועים היסטוריים שקרו בסין ובטיבט בתחילת המאה התשיעית לספירה. ז’אנג הציג את תגליתו בכנס שנערך בווינה בספטמבר 2007 [במקביל להרצאה שלי! הבני $%#&!].
ההבדלים בין הפרסית האמצעית לחדשה הם הרבה פחות דרמטיים מאשר ההבדלים בין פרסית עתיקה לאמצעית. הם מתבטאים בעיקר במערכת הפועל – בפרסית חדשה בוטל ההבדל בין פעלים עומדים ופעלים יוצאים – עכשיו כולם נוטים כמו פועל עומד; הייתה שאילה מסיבית של מילים מערבית, ומערכת הפועל גדלה, הסתעפה והסתבכה – אבל ללא כל דמיון לפרסית העתיקה. מערכת הפועל של פרסית חדשה דומה יותר לצרפתית של היום [בפרסית עתיקה רוב צורות הפועל הן סינתטיות, כלומר פשוטות, דהיינו מילה אחת הבנויה מצורנים. כמו he wants. בפרסית חדשה רוב צורות הפועל הן פֶּרְיפְרַסְטִיּוֹת, כלומר מורכבות מצורה קפואה של הפועל + פועל עזר כמו I have wanted.
פרסית חדשה, נכתבת בדרך כלל באותיות ערביות, אבל לא תמיד: יהודים המשיכו עד לאחרונה לכתוב בכתב עברי – אותיות מרובעות או כתב רש”י, ובקווקז ובבוכרה כותבים באותיות קיריליות.
במאה השלוש עשרה פקד אסון נורא את איראן וסביבותיה: הכובש המונגולי השתולל, החריב קהילות ועקר אחרות ממקומן, והתושבים היו עסוקים בהישרדות ולכן לא כתבו כמעט. עד לפני מעט יותר ממאה שנה נהוג היה לחשוב שכמעט לא הייתה ספרות פרסית חדשה לפני התקופה המונגולית, ובמאה השנים האחרונות מתגלים בזה אחר זה כתבי יד, רבים מהם יהודים, בפרסית חדשה קדומה מלפני הכיבוש.
אחרי הכיבוש המונגולי השפה משתנה מעט מאוד, ודובר פרסית של היום יכול להבין בנקל טקסט מלפני אלף שנים, ובקצת יותר מאמץ – גם שירה מהמאה הארבע עשרה.
עד עכשיו דיברתי על יהודים רק בהקשר של פרסית יהודית קדומה, אולם ההיסטוריה של עם ישראל שזורה בזו של העם האיראני כבר מהמאה השמינית לפני הספירה. עם גלות אשור התחלנו לבוא במגע עם האיראנים. על פי המסופר במגילת אסתר, בתקופה האח’מנית הקשרים היו לרוב טובים. בתלמוד מוזכרת מספר פעמים המלכה אִפְרָא הוּרְמִיז, שהעריצה את הרבנים ובמיוחד את רבא, גם על הקשרים שלהם עם אלוהים וגם על מומחיותם בסוגיות של נידה.
ארבעה מבין ספרי המקרא נכתבו בסביבה איראנית מובהקת – דניאל, עזרא ונחמיה ואסתר. מבין הספרים האחרים, אלה שנכתבו בתקופת הגלות ולאחריה, בתקופת בית שני, מציגים מאפיינים איראניים שעוזרים לחוקרים לתארך אותם. למשל מילים פרסיות כמו גזבר ופתגם, או ענייני אמונה כמו השטן כישות רוחנית רעה, או אחרית הימים.
מאחר שהאיראנים היו הרוב השולט, אנחנו קיבלנו מהם אמונות ומנהגים שיפורטו לקראת סוף הסדרה בהרצאה על השפעות איראניות על היהדות ועל האסלאם.
גם העברית הושפעה רבות מהפרסית. ההשפעות על העברית כוללות מילים שאנו רואים בהן חלק בלתי נפרד מהעברית, כמו זמן ודת, מילים גבוהות שנשאלו דרך ארמית – כמו גושפנקה ופוזמק,  מילים גבוהות אבל פחות שנשאלו דרך ערבית, כמו ראז ובוסתאן, ומילות סלנג שהגיעו דרך רוסית או תורכית, כמו בלגן וצ’ימידן. למילים אלה תיוחד הרצאה משלהן.
בסוף הסדרה אני מקווה שהאסוציאציות העולות מן השם איראן ישתנו למילים כמו חנטריש ואשמדאי, ולמאפיינים המרתקים והמוזרים לעיתים של דת איראן הקדומה, שייפרשו במהלך ההרצאות הבאות.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני איראן הקדומה). צרו קשר דרך האתר שלי

מבוא לתרבות איראן הקדומה (5)

27 בספטמבר 2009 מאת תמר עילם גינדין

מתוך המבוא לסדרה “תרבות איראן הקדומה” ששודרה באוניברסיטה המשודרת בסמסטר אביב 2009.

חלק א  חלק ב חלק ג   חלק ד

השפה הפרסית הייתה, כאמור, לשונו של מחוז השלטון. הדבר המעניין הוא שהיא מעולם לא נכתבה בכתב משל עצמה. הפרסית העתיקה כתובה בכתב יתדות, שאותו שאלו הפרסים מן השומרים והאכדים, ופישטו אותו קלות.
הכתב הפרסי העתיק פוענח במאות השמונה עשרה והתשע עשרה, מאפס. התהליך ארך מעל שבעים שנה. החוקרים שפענחו את כתב היתדות הפרסי לא ידעו, כמובן, פרסית עתיקה, והם ביססו את הנחותיהם על הפרסית האמצעית, ועל לשון האווסטה. בשתי הלשונות ידוע כיצד בוטאו המילים, כיוון שהן עדיין משמשות בפולחן ובלימוד הלכה בקרב הזורואסטרים. כיוון הכתיבה – משמאל לימין – זוהה באמצעות השוואת שני טקסטים זהים עם חלוקת שורות מעט שונה. התו הבא שזוהה היה מפריד המילים, והמילה הראשונה שפוענחה הייתה “מלך” xšayaθya – רצף היתדות הנפוץ ביותר. 
 

בפרסית עתיקה נשארו לנו כתובות סלע של המלכים האח’מניים, כתובות משעממות למדיי, אך מהן ניתן ללמוד גם על השפה וגם על אירועים היסטוריים כמו עלייתו לשלטון של דריווש הגדול, שעליה ארחיב בהרצאה על מגילת אסתר.  ברוב המקרים כאשר אדבר על אירועים היסטוריים או תיאורי חצר מתקופה זו, אתבסס על תיאוריהם של ההיסטוריונים היוונים. במשך רוב התקופה האח’מנית בילו המלכים הפרסים במלחמות נגד היוונים. בתקופה מסוימת פרס אף שלטה ביוון. ההיסטוריונים היוונים תיעדו כמובן את המתרחש במקומותיהם, אבל גם את המתרחש בארצות אחרות, ולא הפסידו אף הזדמנות להכפיש את הפרסים.  חלק גדול מההרצאה על מגילת אסתר וחלק קטן מההרצאה על מעמד האישה באיראן הקדומה מתבססים על כתבים אלה.
 

המאזין עתיר הדמיון מוזמן לדמיין במהלך הסדרה איך הייתה נראית ההיסטוריה של העולם אילו הפרסים היו מנצחים בקרב מיקאלה בשנת 479 לפני הספירה וממשיכים לשלוט ביוון, או אילו הפרסים היו מצליחים להביס בשנים 334-330 לפנה”ס את אלכסנדר מוקדון, המכונה בספרות הפרסית אַלַכְּסַנְדַר יִ הְרוֹמָאיִג “אלכסנדר הרומאי” או אלכסנדר י גִיזִיסְתַג - “אלכסנדר המקולל”.
 

השפה הפרסית העתיקה דומה מאוד לסנסקריט – השפה הקלסית של הודו – ולאווסטית – לשונו של זרתושטרה. ניתן לומר ששלוש השפות הן ניבים של שפה אחת, ומספיק ללמוד אחת מהן כדי לקרוא בשלושתן. בשפה זו יש שלושה מינים – זכר, נקבה וסתמי, יש מערכת פועל מסועפת, ויש יחסות – כלומר סיומות של שם העצם וכינוי הגוף לפי תפקידן התחבירי במשפט. למשל “המלך” כנושא המשפט יהיה xšayaθyah, “את המלך” יהיה xšayaθyam ו-”של המלך” יהיה xšayaθyahya.
 

הפרסית האמצעית מתועדת בתקופת השושלת האח’מנית, מהמאה השישית עד הרביעית לפני הספירה. לאחר מכן יש חור שחור, שבו אין תיעוד לשפה הפרסית. במאה השלישית לספירה עולה השושלת הסאסאנית. שושלת זו פחות מוכרת לנו, כי מלכיה מן הסתם אינם מוזכרים בתנ”ך. מי שקרא את השאה נאמה, ספר המלכים הפרסי, מכיר שמות של מלכים משושלת זו, כגון אַרְדַשִיר, בַּהְרָם ועוד. דרך אגב, ארדשיר הוא גלגולו בפרסית אמצעית של שם המלך אַרְתַּחְשַׁסְתָּא, המוזכר גם בתנ”ך. בתקופה הסאסאנית מתועדת השפה הפרסית האמצעית בשני להגים שונים: הלהג הזורואסטרי נקרא גם פַּהְלָוִי, והוא נכתב בכתב ארמי, אבל סוג אחר של כתב שאינו דומה כלל לכתב המרובע שאותו אנחנו מכירים. כתב הפהלווי הוא כתב מצוין וחסכוני ובו ארבע עשרה אותיות בלבד. חלק מהאותיות ניתן לקרוא ביותר מדרך אחת. קצת כמו שבעברית האות ב’ יכולה להיות גם B וגם V, אלא שבפהלווי אין תמיד קשר פונטי בין ההגאים השונים המיוצגים על ידי אותו סימן: למשל ו,נ,ע,ר כתובות כולן כקו אנכי. האותיות ג,ד,י נראות אותו דבר, ואם מכפילים את אותה אות – זה יכול להיות גם ס’. וכן הלאה וכן הלאה. בנוסף לאות ר’ הרשומה כקו אנכי, האות ל’ משמשת לעיתים קרובות לציון העיצור ר’.
אם מיעוט האותיות לא מספיק – השפה גם כתובה בכתיב היסטורי, כלומר כתיב שכבר אינו משקף את ההגייה האמיתית, בדומה לצרפתית של ימינו. למשל רצף האותיות ש-ת-ל נקרא שַׁהְר “ממלכה”. אבל זה לא הכל – מכיוון שהסופרים בחצר המלך היו בבלים גם בתקופות שבהן מרכז השלטון לא היה בבבל, נשארו אידיאוגרמות – כלומר מילים שנכתבו ארמית ונהגו בפרסית. כך למשל המילה ל”סוס” נכתבת סוסיא ונקראת אַסְפּ, המילה ל”לילה” נכתבת ליליא ונקראת שַׁבּ, המילה ל”שם” נכתבת שמ ונקראת נָאם, וכן הלאה.
 

הלהג השני הוא הלהג המניכאי. הדת המניכאית התקיימה באיראן בתקופה מקבילה ובזמן מסוים אף התחרתה בנצרות. פרסית אמצעית מניכאית מתועדת רק מחוץ לאיראן המדינית של היום: כתבים מניכאים נמצאו בתורכסתאן הסינית, אך היא דומה מאוד לאחותה הזורואסטרית. הכתב שלה גם הוא שמי – במקרה זה סורי – וגם כאן אי אפשר להבין את הכתב רק על סמך הכרת העברית. היתרון של הפרסית האמצעית המניכאית הוא שכל אות נקראת בצורה אחת בלבד, מקסימום שתיים עם קשר ביניהן, ואין בה אידיאוגרמות כלל. בהרצאה על הדת המניכאית מוזמן המאזין עתיר הדמיון לחשוב מה היה קורה אילו הקיסר קונסטנטין היה מאמץ במאה הרביעית לספירה את הדת המניכאית במקום את הדת הנוצרית, והופך אותה לדתה הרשמית של האימפריה הרומית.
 

במאות השנים שחלפו בין הפרסית העתיקה לפרסית האמצעית, התנוונה מערכת היחסות ונשארה בעצם רק במילה “אני”. כמו באנגלית, יש הבדל בין I ו-me. גם המינים אבדו, עד כדי כך ש”הוא” ו”היא” זאת אותה מילה – awē. מערכת הפועל התנוונה אף היא, ונשארו בה רק זמני העבר וההווה, וצורות מודאליות – כלומר פעלים שאינם מביעים פעולה שקרתה או קורית באמת. בזמן עבר היה הבדל בין פועל עומד ופועל יוצא.
 

בתקופה הסאסאנית הייתה פריחה ספרותית ותרבותית – נכתבו ספרים עלילתיים, ספרות חוכמה וספרות דתית והלכתית ענפה. על ספרות זו מתבססות הרצאותיי על הנביא זרתושטרה, על עיקרי אמונה בדת שייסד, על מעמד האישה, על חוקי ירושה, על דיני טומאה וטהרה ועל העולם הבא.
 

סוף ב-6.10

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני איראן הקדומה). צרו קשר דרך האתר שלי

מין בשדה

24 בספטמבר 2009 מאת תמר עילם גינדין

מין תחת כיפת השמים:

על שדות חיטה ושעורה,  על תאנים, שקמים, בוטן קלוי ושימי תבורי


רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני נדיבות). צרו קשר דרך האתר שלי.

קֶלֶס לַקֶּלֶס

21 בספטמבר 2009 מאת תמר עילם גינדין

קלס - מילה עם שלוש משמעויות ושלוש אטימולוגיות.

פרטים בבלוג החדש

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (לא בענייני מֵאוֹת. אלפים ותמיד עם חשבונית). צרו קשר דרך האתר שלי.

מבוא לתרבות איראן הקדומה (4)

18 בספטמבר 2009 מאת תמר עילם גינדין

מתוך המבוא לסדרה “תרבות איראן הקדומה” ששודרה באוניברסיטה המשודרת בסמסטר אביב 2009.

חלק 4 של המבוא דן בשפה הפרסית בהקשר הרחב של לשונות איראניות.

 הבלוג עבר למשכנו החדש. מי שעדיין מרסס מפה מוזמן להפסיק את המנוי ולעבור לשם.

מבוא לתרבות איראן הקדומה (4) נמצא כאן (זה אותו קישור)

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני איראן הקדומה). צרו קשר דרך האתר שלי

ראש השנה בעדה שלי

15 בספטמבר 2009 מאת תמר עילם גינדין

הבלוג עבר למשכנו החדש, והפוסט על ראש השנה הפרסי נמצא כאן.
כך הוא מתחיל:
העולם הוא כידוע ביצה. הביצה הזו סובבת סביב צירה על קרנו של שור. ב-20.3.2009 בשעה 13:44:30 בערך, התעייף השור והעביר את הביצה לקרנו השנייה. הוא עשה זאת בעדינות רבה. כל כך רבה, שכדי להבחין בתזוזה צריך היה להסתכל על ביצה שניצבת על ראי. בשנייה שבה הקפיץ השור את הביצה מקרן אחת לשנייה – זזה הביצה מעט, והתחילה שנת 1388 או 2568, תלוי לפי איזו ספירה.

את השאר תצטרכו לקרוא שם.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני משאלות). צרו קשר דרך האתר שלי.

 אם אתם רוצים לשמוע עוד הרבה, ולא רק ממני, וגם לחוות - בסופ”ש נורוז השנה (18-20.3.2010) יתקיים סופ”ש הרצאות שלי ושל המרצה המעולה דיוויד ניסן ואורחים נוספים. כמובן שאפרסם פרטים בבלוג ברגע שיהיו.

סגור לרגל שיפוצים

14 בספטמבר 2009 מאת תמר עילם גינדין

הודעת מערכת:

הבלוג עבר לאתר החדש והמשודרג שלי.

זאת עדיין גרסת הרצה, לפני שאני מעבירה גם את שם

עכשיו אני רק עוברת על כל הפוסטים כאן כדי לא לאפשר תגובות.
בבקשה בבקשה בבקשה כתבו את תגובותיכם שם, ואם ממש משעמם לכם אז אתם מוזמנים גם לעזור לי ב-QA על האתר החדש…

תודה ולהתראות בצד השני

תמר.

כמה ימים יש בשנה עברית?

12 בספטמבר 2009 מאת תמר עילם גינדין

הבלוג עבר לאתר החדש והמשודרג שלי.

אני משאירה בינתיים את הפוסט גם כאן, אבל להגיב - בבקשה באתר.


חגיגות ראש השנה התחילו עם בלשנות חופרת (הראש השנה שלי עולה על הכול), ממשיכות בזה בפוסט אטימולוגי עם טאץ’ של יהדות ומתמטיקה, ובפוסט הבא תהיה גם סוכריה איראנית (למרות שהם ממש גרועים במתוקים).

נתחיל באטימולוגיה: סרטון טרי טרי ישר מהבוידעם -  מתוך התוכנית העולם הבוקר, ערוץ 2 לפני שנה.

ונמשיך בנושא היהדותי-מתמטי שהתחלתי לדבר עליו בפינה הטלוויזיונית אך לא סיימתי. את הדברים שלהלן למדתי בשיעור “מועדי ישראל, תלמוד, הלכה ומנהג” באוניברסיטת בר אילן אצל הרב ד”ר חיים בורגנסקי, שגם עבר על הפוסט לפני פרסומו והעמיד מספר דברים על דיוקם.

בשנה עברית לא מעוברת לא תמיד יש 354 ימים. לפעמים יש 353 או 355. חשוון וכסלו הם חודשים מודולריים. עקרונית בחשוון יש 29 ימים ובכסלו 30, אבל אם צריך מקצרים את כסלו או מאריכים את חשוון.

ומתי צריך?

יש כמה סיבות, שתי הנפוצות ביותר הן:

לא אָד”וּ ראש - ראש השנה לא יחול בימים א, ד, ו. למה?

כי אם הוא יחול ביום ד’ או ו’, יום כיפור יהיה ביום ו’ או א’ בהתאמה, כלומר יום לפני או אחרי שבת.

הפרסייה-הפולנייה שבי ישר חושבת: אם זה יום א’ - מה, נאכל סעודה מפסקת קרה? ואם זה ביום ו - מתי נבשל לשבת?

אבל הרב אומר שחשוב מכך, אם מישהו מת ביום הראשון של השבתון (יום כיפור שחל בשבת או יום ו’ שחל לפני יום כיפור), האם הוא יצטרך לחכות לקבורה 48 שעות בחום של ספטמבר? אני יודעת שקשה לדמיין, אבל זה היה לפני שהמציאו את המזגן וחדרי הקירור. גועל נפש, שלא לדבר על הטומאה. בחגים לא היתה בעיה כזו כיוון שהיו קוברים על ידי גויים, אולם לא בשבתון חמור כמו שבת או יו”כ.

לא לעניין.

אם ראש השנה יחול ביום א’, הושענה רבה תחול בשבת, ואז אסור יהיה לחבוט ערבות (כי זאת מלאכה). ומה זה הושענה רבה בלי חבטת ערבות? זה כמו חתונה בלי בורקס בשנות השבעים, או בלי סושי בשנות האלפיים. והרב אומר שההשוואה לבורקס לא ממש מדויקת - זה יותר כמו רבע עוף.

בכל מקרה, לא לעניין.

מה עושים?

מוסיפים יום לחשוון בשנה שלפני. אמנם ראש השנה יהיה יום לאחר מולד הירח, אבל לפחות נוכל לקבור את מתינו לפני שימיתו אותנו (וגם לאכול טוב לפני ואחרי יום כיפור), וכמובן לחבוט ערבות כאוות נפשנו בהושענה רבה.

בשנה עם ל’ בחשוון, יהיו 355 ימים.

כדי לקזז את היום המיותר, נוריד יום מכסלו של השנה החדשה, ולכן יהיו בה 353 ימים.

חוק שני - מולד זקן בל תדרוש.

רבן גמליאל היה זה שהכניס את שיטת הלוח המחושב. עד אז ראש החודש היה נקבע על ידי עדים שראו את הירח, או שעברו 30 יום מראש החודש הקודם - המאוחר מביניהם (כי לפעמים יש עננים, אז מה, נעשה חודש של 60 יום בגלל שלא ראו את הירח? לא לעניין).

בלוח המחושב, יודעים מראש מתי יהיה מולד הירח, ולפי זה קובעים לוח שנה עוד לפני שהתחילה השנה.

רבן גמליאל גם ידע לחקור את העדים באיזו שעה ראו את הירח ומה הייתה צורתו, כדי להיות בטוח שלא עובדים עליו (כן, אנשים היו עושים את זה. זאת הייתה אחת הסיבות להחלת הלוח המחושב, אם כי לא העיקרית שבהן).

מולד זקן הוא מולד שחל אחרי חצות היום. במקרה כזה, לא רואים את הירח החדש בשמיים, או שרואים אותו לזמן מאוד קצר. מילא בראש חודש רגיל, אבל בראש השנה - אנשים באו בטענות שאמרו שהתחילה השנה החדשה, אבל בצאתם מתפילת ראש השנה הם לא ראו שום ירח. לכן, בתשרי בלבד, אם מולד הירח היה לאחר חצות היום, דוחים את ראש החודש ליום הבא.

מה עושים?

כמובן - מוסיפים יום לחשוון בשנה שלפני, ומקזזים יום מכסלו בשנה שאחרי.

שואל הקורא המתחכם:

ומה אם יש מולד זקן ביום ג’? נדחה ליום ד’? אבל הרי לא אד”ו ראש!

לא לעניין.

נכון.

במקרה כזה, נוסיף יום גם לחשוון של השנה הקודמת, וגם לחשוון של השנה שלפניה, וראש השנה יהיה יומיים לאחר מולד הירח. זה עדיף על ראש שנה כשעדיין לא רואים את הירח, או על יום כיפור שמייד אחריו נכנסת שבת.

ואז נקזז ימים משני הכִּסְלֵוִים הבאים (רק אם לא יהיה צורך בעוד דחייה, כמובן…).

ולכן, למרות שמחזור העיבור (השנים המעוברות) חוזר על עצמו כל 19 שנים, התאריך העברי והתאריך הלועזי לא תמיד מתאחדים ביומולדת 19. ילידי 1973 יודעים היטב על מה אני מדברת. גם הילדים של החורף (שזאת אני) וגם הילדים של הקיץ. היה לנו יומולדת מאוחד בגיל 11 ובגיל 30, ובגיל 19 זה היה יום אחרי יום.

לתדהמתי גיליתי השנה שהבן שלי דומה לי גם בזה: היה לו (ולכל בני כיתתו חוץ מאחד שהוא יליד 1999) יומולדת מאוחד בגיל 8. אבל לו יהיה גם בגיל 19. בדקתי.

שתהיה לכולנו שנה טובה,

עם אושר, אור ואהבה,

שגשוג, אושר, פריחה והתגשמות רוב המשאלות (צריך להשאיר משהו לשנה הבאה).

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני חגיגות). צרו קשר דרך האתר שלי

מבוא לתרבות איראן הקדומה (3)

09 בספטמבר 2009 מאת תמר עילם גינדין

הבלוג “עברית וחיות אחרות” עבר לאתר החדש והמשודרג שלי. אתם מוזמנים לקרוא אותו שם!

מבחינה לשונית, איראן הייתה משחר ההיסטוריה ועודנה ארץ של לשונות ולהגים. באיראן של היום מדוברות גם שפות שאינן איראניות, אך אלה אינן מעניינה של סדרה זו. אסתפק רק בציון העובדה שכ-40% מתושבי איראן המדינית של היום אינם דוברים פרסית כשפת אם.
אתם עוד פה?!!

 תעשו טובה תיכנסו לאתר החדש. יותר נעים שם.
רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני איראן הקדומה). צרו קשר דרך האתר שלי